חשיבה קבוצתית היא טיפשות יחידים.
היא שייכת לאנשים חסרי יכולת חשיבה עצמאית.
כאלו שמיישרים קו עם דעות של אחרים רק כדי להתקבל.
סחטנות סמויה. או אפילו גלויה –
של מי שנדמה להם שהוא חכם מהם או בריון חזק מהם.
אנחנו לא בוחרים לכנסת בני אדם שחושבים עצמאית.
אנחנו בוחרים גוש של טיפשים שיש להם את דעת המנהיג שלהם ותו לא.
אנחנו בוחרים עסקנים שדואגים לתחת של עצמם מפחד מענישה.
גושים של פחדנים תחת אדם שמחזיק אותם בביצים או בביציות.
תארו לכם שהיינו בוחרים בני אדם עצמאיים.
תארו לכם, שכל אחד שרוצה להיות חבר כנסת
היה מגיש קורות חיים לעם – ונבחר בשל גישתו,
מקצועיותו, דעותיו האישיות – ולא מתוך השתייכות
לקבוצה שעומד בראשה מישהו שמנהיג אותה.
תארו לכם, שכל מי שהיה רוצה להיות שר
או ראש ממשלה אפילו – היה מגיש קורות חיים לעם
ונבחר בשל היותו אדם מתאים.
ואז – כמו, או לא כמו בתוכנית ריאליטי –
היו עולים אלו שמצטיירים כראויים
והעם היה בוחר אותם מתוך חשיפה זהה ואמיתית
בתקשורת.
תארו לכם שהיינו בוחרים בני אדם.
לא רובוטים.
אנשים – לא מפלגות.
אנושיים ולא פוליטיקאים.
משרתים ולא עסקנים.
זה כבר מזמן אפשרי טכנולוגית,
ועדיין מעוז הטכנולוגיה, מדינת ההייטק
בוחרת כמו ביוון העתיקה ובפתקי נייר.
לא סתם.
כי רובנו עדיין חושב קבוצתית.