fbpx
ריטריטים

ריטריטים – מדוע הם כבר לא פריבילגיה – אלא חובה לכל אדם

חופשה עם עצמכם זו אופציה נחמדה, אבל יודעים איך אפשר לשדרג אותה משמעותית? בריטריט.
בלי הילדים, בלי בני הזוג, ועם סיבה מושלמת שלא ניתן להתווכח איתה – התפתחות אישית.
מדוע ריטריטים הם כבר לא פריבילגיה – אלא חובה לכל אדם, מדוע זה לגמרי כבר לא נשי בלבד ואיך שגרת ריטריטים בודדים במהלך השנה יכולה להיות מתנה ענקית לחיים שלך?

זה לא מקרי שאתם שומעים את המילים "אני נוסע/ת לריטריט". מה שבעבר היה נחשב יותר "נשי" ומוגבל לוויפאסנה, יוגה ומדיטציות למיניהן, דעות קדומות על כך שמי שמשתתף בריטריטים שכאלו הוא "היפי" רוחניק או חווה משבר נפשי כלשהו – הפך להיות בעל כורחו טרנד מוביל גם בקהל המיינסטרים. רוצים לצאת לריטריט? רק תבחרו: ריטריט זוגי, ריטריט כתיבה, ריטריט נשים, ריטריט פטריות, ריטריט יוגה או פילאטיס, ריטריט מיינדפולנס, ריטריט חדשנות… והרשימה עוד ארוכה.

המשמעות המקורית של ריטריט היא מקום מפלט עבור בני אדם שמבקשים להתבודד, להתבונן פנימה, להעמיק בחוויה רוחנית כלשהי מבלי להיות מופרעים על ידי הזולת וטרדות היומיום.

בעידן כל כך קדחתני בו רובנו עסוקים בלהיות עסוקים מבלי לעצור לרגע מהשגרה השוחקת של ילדים, עבודה, בית וריאליטי – לא פלא שכל חופשה קורצת לנו – ובמיוחד לא כזו בה נוכל להיות בה עם עצמנו, להיפגש עם אנשים חדשים – ולעבור תהליך משמעותי. להרשות לעצמנו לצעוק "פוס כדור הארץ" – ולרגע להרשות לעצמנו להיות אנחנו – פשוטים, בלי תפקידים, בלי משימות, בלי צורך להרשים או להשיג תוצאות. רק להיות. וכן – זה מוזר שעלינו לקנות את הזמן הזה לעצמנו – כדי להצדיק לעשות זאת מדי פעם.

הגענו למצב שזמן שקט לעצמנו – הוא מצרך יקר – וחובה לכל אדם.

ריטריטים
ריטריטים

ריטריט – לא רק נשי ולא רק רוחני

זה נכון, בעבר נשים היו קהל היעד העיקרי של ריטריטים (כמובן שלא באופן גורף). היוגה, המדיטציות והרוחניקיות היתה יותר מזוהה עם נשים, כמו גם הצורך בהעצמה נשית הודות לעידנים על גבי עידנים בהם נשים היו מוחלשות תרבותית, חברתית ועסקית.

זה גם נכון שרוב הריטריטים היו רוחניים טהורים – זאת הודות לתרבות המדע המערבית בה הרוחניות נדחקה לשוליים והפכה מקור ללעג ולציניות. כמובן שלמוסדות הדת היתה תרומה ניכרת לאותה סלידה וציניות (אנחנו מחונכים שרוחניות שייכת לאנשי דת). העניין הוא שאין שום קשר בין דת ובין רוחניות פרט לעובדה שדתות הפכו את הרוחניות לתעשייה של מאמינים אדוקים ושל כסף.

רוחניות היא אינטליגנציה שהנה חלק בלתי נפרד מאיתנו בני האדם – ושרובנו זונח כדי לא להיות ללעג על ידי חסידי המדע בתרבות שכולה רדיפה אחר כוח, כבוד וכסף. 

אך משהו השתנה. אחרי שנתיים של קורונה – התודעה השתנתה גם אצל חסידי המדע, גם אצל הייטקיסטים, גם אצל גברים, גם אצל רודפי ה"כף"ים למיניהם.

ההכרח לעצור, החווייה של הסגרים, החרדה מהעתיד – ההבנה שהודאות היחידה שיש היא אי-ודאות – כל אלו גרמו לרבים לחשב מסלול מחדש. לשאול את עצמם שאלות שלא שאלו כשהם היו במרדף היומיומי. לבחון הזדמנות לחיות אחרת. לעסוק בדברים שהם אוהבים. לחשוב באופן שונה.

אין פלא שטרנד הריטריטים התעצם בעקבות התקופה הזו – אנשים שהתודעה שלהם נסדקת – פתוחים לחקור ולמצוא אמיתות חדשות.

הרוחניות נותנת את השער לאמיתות האלו.

עם זאת – רבים מהריטריטים אינם (רק) רוחניים. הריטריט "לעומק המשמהות" לדוגמה – מאזן בין הצד הרוחני שבו – ובין הגשמי והעסקי/תעסוקתי.

זאת מתוך ההבנה שלהעצים רוחניות מבלי להוריד אותה לקרקע המציאות – זה די מסוכן ולא ממש אפקטיבי. אחרי הכל – נועדנו לשוחח עם הנשמות שלנו – אבל היישום של הרוחניות היא כאן למטה – בגשמי ובמציאותי.

למה סדנת-ריטריט ולא סדנה או קורס "רגילים"

יש משהו בעייתי בסדנאות "רגילות" – כאלו שאורכות יום יחיד, או מספר מפגשים שבועיים. הבעיה העיקרית היא – שבין מפגש למפגש – שהן נעשות במסגרת השגרה היומיומית. אין שם ניתוק אמיתי אלא זו הופכת להיות עוד משימה שיש לעמוד בה בתוך היומיום הקדחתני.

הדבר הנפלא בסדנת ריטריט הוא שהמשתתפים מודיעים מראש על אי הזמינות שלהם במשך 3-4 ימים. הם מנותקים באמת. כאילו טסו למקום נידח בחול שאין בו קליטה לסלולריים.
זה צעד אמיץ ונדרש מצדם – להכריז על כך.

הסדנה שאורכת מספר ימים כולל לינה – מאפשרת להם לעבד את התובנות ואת התהליך גם בזמן השינה שלהם (מבלי לדאוג למשימות שיש לעשות בבוקר למחרת), מאפשרת להם להתנסות בדברים קטנים כמו "מדיטציית זריחה" – שתמיד הבטיחו לעצמם שיעשו מתישהו ומחר-כך – ואף פעם לא הגיעו לכך. מאפשרת להם להיכנס ל-ZONE ולהישאר בו – בלי לברוח.

הסיכוי לשנות תודעה ולפתח אותה בריטריט לעומת כל קורס או סדנה שנעשית מבלי להתנתק – הרבה יותר גבוה.

התפתחות אישית היא תהליך – לא זבנג וגמרנו

זה נכון – ריטריט אחד אולי יפתח את התודעה שלכם ויביא לכם תובנות נפלאות לחיים. אבל זה לא זבנג וגמרנו. שינוי תודעתי ויישום שלו הוא כמו שינוי גופני כתוצאה מהליכה לחדר כושר.

פעם יחידה בחדר הכושר לא תשנה את הגוף שלך או את מצבך הבריאותי. רק התמדה והפיכת הכושר לאורח חיים.

לקחת תרגיל או שניים מתוך הריטריט ולהפוך אותו לשגרת חיים – זה כבר צעד נפלא.

להפוך את ההשתתפות בריטריטים שונים ומגוונים לשגרה של אחת למספר חודשים – זהו צעד נפלא אף יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *