רוב חיי נושא הכסף איתגר אותי.
מרדף אינסופי לסגור את החודש,
התחייבויות שעולות על ההכנסות,
פחד מהשיחות מהבנק,
בושה מול המשפחה כשנזקקתי
להלוואות שלעולם לא הוחזרו באמת,
פחד להביט בחשבון הבנק מדי פעם.
עדיף היה לי לא לדעת.
במבט לאחור – רק אומר על זה תודה.
כי דווקא שם –
ברגע הזה שאתה מבין שאתה חסר כל (ואפילו חייב),
אי הנוחות הנוראית הזו,
הדיכאון שנלווה לה יחד עם תחושות האשמה והבושה –
כל אלו דרשו ממני לפתח חשיבה יצירתית פורצת דרך.
בזכותם הוקמה חברת ספירות המלאי המצליחה בארץ
(וחלק מהחברה הגדולה בעולם),
בזכותם הוקמה חברת טקסטיל טכנולוגי שמספקת עד היום
ביגוד למפעלי האלקטרוניקה הנחשבים בעולם.
בזכותם נכתב ספר פנטזיה בשם "לוגן מארש",
ספר נוסף בשם "העז לדעת", מחברות למנהלים
ואינסוף הרצאות, סדנאות ותכנים.
בזכותם הייתי צמא לידע,
לעוד תובנות, לעוד למידה,
ללקיחת סיכונים שאחרים, אלו שהיה להם "נוח יותר",
לא יכלו לקחת.
כי כשאין לך מה להפסיד – אתה הופך להיות אמיץ יותר.
כשיש לך מה להפסיד, כשנוח לך – אתה פחות יצרני או יצירתי.
ויותר מהכל – אתה לומד על כסף ויודע לדבר איתו.
אתה מבין שהוא אנרגיה.
אתה מבין שהוא דורש ממך להיות משמעותי.
אתה מבין – שהוא דורש ממך להיות במהות שלך
במקום שבו אתה הכי הכי טוב שלך
במקום שבו אתה נהנה מהעשייה שלך ולא עובד.
אתה מבין שהוא המורה שלך לדייק את עצמך
ולהתחיל להקשיב לנשמה שלך ולפעול מתוך אמון מוחלט.
ובכניעה מוחלטת.
לסמוך על אי הודאות שבמרחב הזמן
באותה מידה שאתה סומך על כך שאתה עושה בדיוק
את מה שהלב שלך דורש ממך.
כי כשאתה במהות שלך ובמשמעות שלך –
הכל מגיע. היקום מריע ומספק לך את כל מה שאתה זקוק לו.
ולא, זה לא עוד בית גדול או רכב מפואר.
זו הנתינה שלך לכמה שיותר נשמות שזקוקות למה שיש לך לתת.
