אנחנו נוטים לקחת את הדבר הכי כואב שקרה לנו בחיים –
ולהפוך אותו לחלק מההגדרה שלנו את עצמנו.
זו היתה נקודת מפנה קשה עבורנו שאחריה – הכל השתנה.
לא נועדנו לשכוח אותה.
לא נועדנו להדחיק אותה.
אך גם לא נועדנו להפוך אותה,
כואבת ככל שתהיה,
למזבח עליו אנחנו נתלים כל חיינו.
כל טרגדיה או טראומה בחיינו – נועדה לגרום לנו לגדול.
להיכנס ולהתכנס עם עצמנו.
לקבל את המתנה שיש בה.
ויש שיגידו – "אם זו מתנה – אני מעדיף לא לקבל אותה ולא לחיות איתה".
כן. זה כואב. ואנחנו לא נהנים מכאב.
העובדה היא – שזה קרה.
את זה לא ניתן לשנות.
אנחנו יכולים לשנות את היחס שלנו לזה.
את עצמנו ביחס לזה.
להפוך את זה לנתינה משמעותית
עבור אלו שנועדנו לתת להם.
להפוך את זה לזיכרון שגרם לנו לגלות את עצמנו
ואת הכוחות שבנו.
את האור שבאנו לתת לחיים.
יש לנו בחירה – להיאחז במזבח ולהינמק
או לצאת לדרך, לפרוח ולהפריח את שנועדנו.
יהונתן כסיף - מומחה למנהיגות מודעת
הגיע הזמן שלך לגדול? לנצח את הפחדים, לצאת מהלופים וליצור שינוי משמעותי בחיים שלך? קבע.י איתי שיחת היכרות והתאמה ונבחן יחד אם אוכל לעזור לך. הכפתור מטה מוביל ליומן שלי.