אנחנו חווים כמה לידות מחדש במהלך החיים שלנו פה.
כל לידה שכזו – מלאה צירים ולאחר מכן חבלים.
וכל אחת מולידה מחזור שלם של ילדות מחודשת מלאה אש יצרים,
גלים מציפים של רגש, סערות ולצדן מים שקטים
ובהמשך לקיחת אחריות, מנהיגות – הובלה והגשמה.
ככה אנחנו גדלים. ככה מתקלפים ומתפשטים. מלידה ללידה.
מבינים יותר, מתחברים יותר למי שנועדנו להיות, משלימים עם עצמנו ללא המסכות.
יש מי שנאחזים ומסרבים לשחרר כדי להיוולד מחדש.
האשליה שיש להם שליטה…
הפחד מלוותר על מי שיצרו בעיני עצמם ואחרים מונע מהם להתקדם.
ויש לאן להתקדם – כי הדרך ארוכה ומפותלת.
וכל מה שנועדת לסמוך עליו הוא – עצמך –
שכשאתה נופל – אתה גם קם.
לא רק קם – גם מתחיל לעוף.