האם יש בך את האומץ?

לא אהיה נחמד ואלטף אותך סביב פציעותיך,

אפתח אותן ואדרוש ממך לחטא אותן בכאב עד שיירפאו.

לא אשלח לך מדי בוקר מילים טובות שינציחו ויצדיקו

את התבוססותך במיץ הבינוניות הנוח.

אהיה כן וישיר באופן ברוטלי כדי להאיר לך,

להעיר אותך – לצאת לדרך ולהפסיק לבגוד בך.

לא אוקיר את אלו הדואגים לך ומזינים אותך,

ינקותך נגמרה מזמן – והם לא משחררים אותך לגדול.

לא אהיה לך לשלט המכווין את דרכך קדימה

אלא לחץ הנעוץ בך ישר אל תוך הלב.

לא אזכיר לך כמה דמותך שוקקת ותוססת

אלא את ששכחת – את משימתך.

לא אתן לך להתמודד עם פחדיך

אלא למסמס אותם עד שייוותרו חסרי ערך אל מול תעוזתך.

לא אתן ללופי המחשבות במוחך לקרקע אותך

אלא לרגשותיך להניעך.

לא אשקר לך לעולם, לא אתן לשקר המציאות

להותיר אותך בעיוורונך.

אסדוק את תודעתך עד בקע

שהאור יחדור דרכו.

לא אעוץ לך עצות שקראתי בספרים

אלא מדם עשייתי ומתהומות טעויותיי.

לא אתן לך פתרונות אלא את הבחירה